חלפו למעלה מ-20 שנים מאז תחילת העלייה ההמונית לישראל ממדינות ברית המועצות לשעבר. העולים התקבלו בישראל בקבלות פנים חמות, פסטיבלים ואירועים ופוליטיקאים רבים גזרו קופון על נאומיהם בהם הם מתגאים כיצד הצליחו העולים להפוך לחלק מהציבור הישראלי במדינה. עם זאת, כל הישגיהם של העולים בישראל התקבלו למרות ולא בזכות פעולותיהם של השכבות החזקות של מדינת ישראל.
בקרב קהל דוברי הרוסית עדיין קיימות בעיות שלא נמצא להם פתרון ברמה המדינית. לא רק שהבעיות הללו לא נפתרו, אלא שאף אחד מחברי הכנסת, לרבות חברי הכנסת דוברי הרוסית, מעולם לא התחיל לטפל בבעיות אלו והעובדה כי משנת 1996 כיהנו בכנסת ישראל חברי כנסת רבים לא סייעה לטיפול בבעיות אלו. בעיותיהם של העולים נובעות, בראש ובראשונה, כתוצאה מכך שאותם עולים איבדו את מעמדם בארץ המוצא וותק עבודתם ולמעשה החלו את חייהם מההתחלה בגיל העמידה.
שנית,אם הקשישים במגזר מנסים לחיות יום אחר יום ומנסים שלא לייחס לתחושותיהם חשיבות, הרי שכלפי הצעירים מתייחסים במשוא פנים כבר בשלבים המוקדמים של רכישת השכלתם בבתי הספר ולאחר מכן מגבילים את התקדמותם באמצעות "תקרת הזכוכית" הידועה לשמצה.
האליטות הישראליות כבר מזמן הבינו כי ניתן להניע את האוכלוסייה של העולים מרוסיה, תוך ניצול רגשותיהם הפטריוטיים והציוניים. המניפולציה מתבצעת להמשיך לקרוא
תגובות אחרונות